carlo-borella-s9QlFhP8b74-unsplash

- טום כהן -

נגר. מייקר. מעצב.

אני אוהב ליצור חפצים שימושיים מעניינים עם תחושה טבעית. אני משתמש בכלים ידניים כשאפשר,
ואני נהנה להשאיר את החומר אורגני ככל האפשר.

קצת עליי

התחלתי את המסע שלי עם חומרים כנראה כילד.

כילד להורים בתהליכי פרידה חיפשתי מפלט מהמצב בבית, בין יתר הדברים מצאתי את הלגו כעולם מרתק

עולם בו אני יכול להיות גיבור על, חייל פשוט, שחקן, שף, טייס, חובל ועוד.

נהניתי להרכיב את חבילות הלגו על פי הוראות החברה, ואם המוצר תאם את רצונותיי היומיומיים אפשרתי לו לשרוד. אם לא, פורק לחתיכות והורכב מחדש שוב ושוב כחללית אחרת, ספינה חדשה, רכב כזה או אחר.

העולם בו ניתן לקחת חלקים שונים מכל מיני סוגים ולבנות מהם מהם חדש ואחר עם שימוש קסם לי והפנט אותי בצורה עמוקה. מצאתי את עצמי שעות על גבי שעות עם לגו בכל מקום על רצפת חדרי הסגור.

כמו כל ילד, בגיל מסוים לגו כבר לא תפס מקום כל כך משמעותי בחיי אבל תמיד זכרתי לו חסד ילדות כפלסטיק ידידותי בעל צבעים רבים ושימושים אינסופיים.

עם השנים יצר המשחק שלי דעך, התבגרתי, התקבעתי, לחץ הסביבה וההורים דחף אותי ללימודים שלא תאמו את הצלחתי בתיכון, והחלטתי ללכת ללמוד ביוטכנולוגיה.

בתום הלימודים ולאחר חוויית העסקה קצרה הבנתי כמה הידע והכלים שרכשתי קסמו לי, אך העבודה בפועל לא תאמה את רוחי ונפשי.

בין עבודותיי לאחר מכן – מלצר, ברמן, מאמן אישי, גידול צמחים רפואיים,

שיפוצניק.

בעולם השיפוצים מצאתי שאני נהנה להוציא אנרגיה גופנית יחד או כנגד החומר.

למדתי ממעסיק נהדר ודמות חינוכית על אנושיות, חמלה, סדר ונקיון, הרגלי עבודה בריאים ועבודה איכותית.

באותה תקופה הכרתי חוקרת דפוסי נדידה של ציפורים בעמק החולה,

והיא הגישה לי דלעת נוי שגדלה בקיבוץ והיא הניחה שארצה לעשות ממנה דבר כלשהו.

כנראה שהיא ידעה משהו שאני לא, והכנתי מדלעת הנוי אהיל למנורה.

קדחתי חורים עם מקדחה גסה, חיברתי בית נורה לחשמל עם מפסק בצורה מגושמת, והפלא ופלא – נולד לי פלא.

נדהמתי מכוח היצירה שהיה טמון בדבר הכה פשוט הזה, חומר טבעי בצורה שהטבע הכתיב, חורים מכלי שהאדם יצר, ידיים שהאדם הניע – ונוצר חפץ חדש שהקרין נקודות אור על הסביבה שלו.

מיד הבנתי שניתן לשחק עם התמונה המוקרנת דרך החרירים,

קניתי דרמל והתחלתי לשחק עם דלעות שרכשתי במושב בצת.

הכנתי הרבה דלעות, כמה מחבריי רכשו ממני, מכרתי ללקוחות בירידים ודוכנים ודי נהניתי מהחיים כ”אמן”.

לאחר זמן מה, נהיה לי ברור דרך חוויה כואבת שהדלעות אינן הנתיב שלי

והבנתי שעץ, עם כל המשקל שלו, הסיביות, היופי והמסתורין שבעצים מאוד מושכים אותי ואיני מבין די באופן העבודה עם החומר.

קניתי מספר מסורים והתחלתי לשחק בעיקר בביתי בבניית רהיטים שימושיים עבורי בדרך בה ידעתי לבנות – כשיפוצניק.

סרטונים רבים מאוחר יותר, למדתי על מחברים וחשיבותם, מסמרים,

ברגים כאלה או אחרים, כוחות גזירה ושליפה, כיווני סיבים, לכות שמנים שעוות והרשימה שאינה נגמרת כאשר צוללים לעומק נושא כה רחב ועתיק יומין.

היום אני משהו בין נגר לאומן לאמן.

אוהב פרטים קטנים, חוסר מושלמות ולעיתים שלמות אבסולוטית עד כמה שניתן אנושית.

אני אוהב מאוד עצים, ומאוהב בחומר שהם נותנים לנו.

ריחות, התחושה, כיווני הזרימה והחיים שנותרו בשכבות גופם.

אני לומד כל יום עוד משהו על החומר הזה, העבודה איתו.

כל פעם שאני ניגש אל החומר יש בי רצון להיות טוב יותר משהייתי אתמול, בתקווה לתת שירות הכי איכותי שאפשר,

עם הרבה כבוד והערכה לעץ ממנו אני בונה,

לבני האדם שיעשו שימוש בחומר שעוצב תחת ידיי,

בהנאה ועם אהבה.

חוות דעת

דוגמא 1

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים.

דוגמא 2

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים.

דוגמא 3

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים.

דוגמא 4

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים.